כללי
רבים מבעלי העסקים שפותחים עסק חדש אחרי שנים שעבדו כשכירים לא יודעים את חובותיהם וזכויותיהם בכל הקשור להפקדות לקרן פנסיה וקרן השתלמות. למעשה, גם בעלי עסקים מנוסים יחסית לא תמיד יודעים שעליהם להפקיד כמה להפקיד ומה הפקדות אלו נותנות להם מעבר לחסכון כזה או אחר.
ההבדל העיקרי בין שכיר לעצמאי בעניין זה הוא שכשאתה שכיר המעסיק מפקיד עבורך בהתאם לחוק לקרן פנסיה או לקרן השתלמות בעוד שכשאתה עצמאי אם אתה לא תפקיד לעצמך אז אף אחד לא יפקיד זאת עבורך.
קרן פנסיה
בהתאם לחוק עצמאים חייבים מדי שנה להפקיד בעצמם לקרן פנסיה כעמיתים עצמאיים. עצמאי שלא יפקיד לעצמו לקרן פנסיה עלול להקנס במאות שקלים!!
אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים
עובד עצמאי אשר עונה על שני התנאים הבאים:
• הוא בין הגילאים 60-21.
• הוא רשום כעוסק במס ערך מוסף לפחות 6 חודשים.
• למרות זאת, עובד עצמאי שביום 01.01.2017 גילו היה 55 שנה או יותר, פטור מהפקדות לחיסכון הפנסיוני.
מה היתרונות בהפקדה לקרן פנסיה כעמית עצמאי?
מלבד הימנעות מקנסות כאמור לעיל קרן פנסיה מהווה כידוע חסכון לטווח ארוך לגיל פרישה.
בנוסף, על מנת לעודד בעלי עסקים לחסוך לגיל פרישה החוק מקנה הטבות מס על הפקדות לקרן הפנסיה בדוח השנתי.
אז כמה על בעל העסק להפקיד לקרן הפנסיה בכל שנה כדי לעמוד בדרישות המינימום הקבועות בחוק וכמה עליו להפקיד על מנת למקסם את הטבות המס המגיעות לו בהתאם לחוק ?
שיעורי ההפקדה המינימליים לביטוח הפנסיוני (הפקדות חובה)
• עבור חלק מההכנסה שעד חצי מהשכר הממוצע במשק (כלומר עבור 63,306 ₪ הראשונים בשנת המס) יש להפקיד 4.45% מההכנסה.
• עבור יתרת ההכנסה ועד גובה השכר הממוצע במשק (כלומר עד 126,612 ₪ בשנה) – יש להפקיד 12.55%.
• עבור החלק של ההכנסה שמעל השכר הממוצע (כלומר על כל שקל מעל 126,612 ₪ בשנה) – אין חובה להפקיד לביטוח פנסיוני. עצמאים המעוניינים להגדיל את החיסכון הפנסיוני שלהם, רשאים להפריש לביטוח הפנסיוני גם על חלק זה של השכר.
• שיעורים אלה יחושבו מתוך הכנסתו של העצמאי לאחר שהפחיתו ממנה את הניכויים המותרים על פי החוק, ולפני שניכו ממנה את הניכויים בשל הפקדה לקרן השתלמות, לביטוח פנסיוני או לקופת גמל אחרת לקצבה.
